#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. תרומה האם מותרת בהנאה ומנין?	"תרומה ודאי מותרת, דתנן מערבים לישראל בתרומה (הראיה לא למ&quot;ד אין מערבים אלא לדבר מצוה דמצות לאו להנות נתנו &lt;תוס'&gt;).<p dir=""rtl"">כתיב &quot;וכל זר לא יאכל קודש&quot; לחזקיה ניחא שלא מוזכר איסור הנאה אבל לר' אבהו דרשינן &quot;תרומתכם&quot; שלכם תהיה, חזקיה יפרש &quot;תרומתכם&quot; של כל ישראל</p>"	פסחים כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. נזיר ביין האם מותר בהנאה ומנין?	"מותר מדתנן מערבים לנזיר ביין (הראיה לא למ&quot;ד אין מערבים אלא לדבר מצוה ומצות לאו להנות נתנו &lt;תוס'&gt;).<p dir=""rtl"">לחזקיה ניחא ולר' אבהו ביאר מר זוטרא &quot;נזרו&quot; שלו יהיה, ורב אשי אמר &quot;קדש יהיה גדל פרע שער ראשו&quot; הוא קדוש ואין דבר אחר קדוש, וקשה עליו שלא כתיב ולא דבר אחר. (אליבא דחזקיה, הביא תוס' שיש גורסים שאין מגלח על נזירות אביו). </p>"	פסחים כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. חדש האם מותר בהנאה ומנין?	"מותר מדתנן קוצר לשחת ומאכיל לבהמה.<p dir=""rtl"">כתיב &quot;לחם וקלי וכרמל לא תאכלו&quot; לחזקיה ניחא שלא מוזכר כאן איסור הנאה, לר' אבהו י&quot;ל &quot;קצירכם&quot; שלכם יהיה, וחזקיה מפרש קצירכם של כל ישראל.</p>"	פסחים כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. שרצים האם מותרים בהנאה ומנין?	"מותר מדתנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן לנכרים, אבל לכתחילה לא ימכרו דכתיב &quot;ושקץ יהיו לכם&quot; בהויתן יהיו.<p dir=""rtl"">כתיב &quot;שקץ הוא לא יֵאָכֵל &quot; ואפ' הכי מותר דכתיב &quot;לכם&quot; שלכם יהיה. לחזקיה הטעם שכתיב לא יֵאָכֵל אף שמותר בהנאה מלכם, ללמדנו שכל מקום שאין רבוי מיוחד להתיר, לא יֵאָכֵל משמע אף איסור הנאה.</p>"	פסחים כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. במה נחלקו ריה&quot;ג שהתיר חמץ בפסח בהנאה וחכמים שאסרו?	אף דכתיב לא יֵאָכֵל ריה&quot;ג כאן סובר שמותר דכתיב ג' פעמים &quot;לך&quot; חד למעט נכרי שכבשתו וחד כשלא כבשתו (ע' לעיל ה:) וחד להתיר בהנאה, ולחכמים נצרך אחד לחמץ ואחד לשאור, ולכן נשאר באיסור הנאה מלא יֵאָכֵל.	פסחים כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כג. &quot;וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה<b> לְכָל</b> מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ&quot; מה ריבה לכל ובמה נחלקו?<p dir=""rtl"">[גיד של נבלה לריה&quot;ג האם מותר בהנאה ומדוע?]</p>"	"לריה&quot;ג שלא רק למלאכת גבוה מותר במלאכה אלא אפ' למלאכת הדיוט, אבל לטומאה וטהרה לא צריך קרא. ר&quot;ע אומר לאיסור והיתר לא צריך קרא, אלא שלא רק למלאכת הדיוט הוא טהור אלא אף למלאכת גבוה.<p dir=""rtl"">רצו לתלות שריה&quot;ג סובר שלא תאכלו משמע אף איסור הנאה ובא הפסוק להתירו בהנאה ור&quot;ע סבר שלא משמע איסור הנאה ואין צורך להתירו.</p><p dir=""rtl"">אבל איכא למימר שלכו&quot;ע אף איסור הנאה משמע, וריה&quot;ג סבר אף שהותרה נבלה היא הותרה ולא חלבה וגידה ולכן צריך קרא להתירה ור&quot;ע סבר שהותרה גם חלבה וגידה הותרו ואין צריך קרא להתירה בהנאה אלא לטהרה.</p><p dir=""rtl"">[גיד לריה&quot;ג, אב&quot;א ה&quot;נ שאסור כר&quot;ש, אב&quot;א ק&quot;ו מחלב שענוש כרת ומותר, אבל ר&quot;ש סבר שאין לעשות ק&quot;ו שחלב הותר מכללו אצל חיה, וריה&quot;ג סבר שבבהמה לא הותר בכללה.]</p>"	פסחים כג.		
